קו חיים – מהו ומתי הוא נדרש?

ביצוען של עבודות בגובה טומנות בחובן סיכונים לא מעטים, כשהברור והמוחשי מכלל סיכונים אלה הוא סיכון הנפילה מגובה רב. על פי נתוני דו"ח פעילות מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית לשנת 2021 57% מהעובדים שנהרגו בתאונות עבודה בשנת 2021 עבדו בענף הבניה, 47 האחוזים הנותרים מתחלקים בין ענפי התעשייה השונים, השירותים והמסחר והחקלאות. סיבת "נפילה מגובה" היוותה ב-2021 את הסיבה הנפוצה ביותר מכלל הסיבות לתאונות העבודה הקטלניות (ועמדה על 41% מכלל התאונות העבודה הקטלניות, בהשוואה ל-57% שבשנת 2020). אף בענף הבנייה נצפתה ירידה משמעותית באחוז התאונות הקטלניות שהסיבה להן היא נפילה מגובה (45% ב-2021 מול 61% בשנה שקדמה לה).

מה היא, בעצם, עבודה בגובה, ומדוע היא כל כך מסוכנת?

חלק הראשון של תקנה מס' 1 בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), תשס"ז – 2007 מגדיר "עבודה בגובה" כ"כל עבודה, לרבות גישה למקום עבודה, שבשלה עלול עובד ליפול לעומק העולה על 2 מטרים". על אף שההמשך התקנה עוסק בהגדרות נוספות . למשל, המצריכה הטיית גוף של יותר מ-45 מעלות וכן הלאה, ראוי שנעצור לרגע ונחדד נקודה זו – החוק מתייחס ל כ ל עבודה שבגללה העובד עלול ליפול מגובה של שני מטרים ויותר כאל מחייבת היערכות מיוחדת המוגדרת בחוק בשל היותה מוגדרת כ"עבודה בגובה"!

במסגרת אותן הגדרות בתקנות, מוגדר גם הצורך בהתקנת קו חיים (המכונה בתקנות "קו עיגון") במבנים גבוהים שבהם לא קיימת האפשרות להתקין מעקות בטיחות קבועים. למשל, במקרים בהם העבודה מתבצעת על גג מיכלית, על גשר צינורות או על גג של חממה. זאת, במטרה לאפשר לעובד בגובה לבצע את עבודתו באופן חופשי, המגן עליו בעת התנועה לאורך קו החיים.

קו החיים – תקנים והתקנה

התקנות מגדירות "קו עיגון" כ"התקן אורכי העשוי מפרופיל קשיח, כבל פלדה או חבל סיבים סינתטי המותקן בכיוון אנכי או אופקי, שמתקיימות בו דרישות התקן לעניין זה, והמיועד לאפשר לעובדים המצוידים בצמ"א לנוע במקביל אליו לאורך מסלולי תנועה שאינם משטחים מגודרים, כשהם מאובטחים מפני נפילה מגובה לכל אורך המסלול". התקנים הספציפיים שעל פיהם מיוצרים קווי החיים (קווי העיגון) הם, לרוב, שלא מענייננו אלא עניינם של יצרני קווי החיים (בדיוק כפי שאיננו מתעמקים באופן המדויק שבו מיוצרות נעלי עבודה S3, אלא רק נהנים מהבטיחות שהן מציעות לנו), אולם, עניין התקנתם של קווי החיים, בהחלט מענייננו, וזאת, מאחר והתקנות מטילות את האחריות להתקנת קווי החיים על "תופש המפעל".

מיהו אותו "תופש המפעל" שעליו חלה האחריות להתקנת קווי חיים?

משמעותו של המונח "תופש המפעל" הינה רחבה למדי, וכוונתה הכללית נוגעת לאדם המנהל, בפועל, את המפעל, גם במקרים בהם הוא אינו בעליו. נוסף על כך, במקרים בהם המדובר בחברה או בשותפות, החוק מאפשר לראות את ה"אחראי" בכל אחד ממספר המנהלים / השותפים / הפקידים או העובדים המוגדרים כ"אחראים" והמעורבים בתהליכי עבודה. יתרה מכך, קבלנים הבונים מחדש מבנים או מתקנים במפעל נחשבים כ"תופשי המקום" שנמסר להם, כך שכוונת החוק הכללית הינה להדגיש כי אחריות להתקנת קווי החיים עשויה אף לחול על מעסיקם הישיר של העובדים הנזקקים להם.

קו חיים זמני מול קו חיים קבוע

כאשר אין המדובר בעבודה יומיומית, גם קו חיים זמני יוכל לספק את צורך ההגנה על העובדים בגובה. בניגוד לקווי החיים הקבועים, העשויים פלדה או חומרים קשיחים אחרים, קווי חיים זמניים יכולים להיות גם עשויים מטקסטיל  ( רצועות או חבלים שאורכם עד ל-20 מטר המעוגנים לנקודות עיגון חזקות). בניגוד לקווי החיים הקבועים (שעל פי דרישות החוק מחויבים בהתקנת בעל מקצוע מוסמך לכך, ויש לוודא את תקינותם על ידי בודק מוסמך (שהוא מהנדס מכונות או מהנדס אזרחי רשום), התקנת קווי החיים הזמניים יכולה להתבצע גם על ידי עובדים שעברו הכשרה מיוחדת המכשירה אותם לכך. כאמור, בשני המקרים, האחריות להתקנה ולבטיחותה חלה על "תופש המפעל".