כדי להבטיח עבודה בטוחה, מדויקת ונטולת זיהומים יש להגדיר פרוטוקולים לניקוי וחיטוי ולהקפיד לפעול לפיהם. במאמר זה נבחן את ההבדלים בין ניקוי, חיטוי ועיקור, נסקור סוגי חומרים ושיקולים לבחירתם, נתאר את תדירות הניקוי והשלבים המומלצים בכל רמה, וניגע גם בהיבטים של תחזוקת ציוד ובקרת זיהום.

ההבדלים בין ניקוי, חיטוי ועיקור

כדי להבין את משמעות הפרוטוקולים ואת הסיבה לקפדנות הרבה שמלווה אותם, חשוב להבחין בין שלוש פעולות יסוד: 

• ניקוי: הסרת לכלוך גס, אבק, שמנים ושאריות שנראות לעין. זוהי הפעולה הראשונה בכל פרוטוקול. 
• חיטוי: השמדת חלק מהמיקרואורגניזמים הקיימים בסביבה, בעיקר אלה שעשויים להוביל לזיהום או פגיעה באיכות המוצר או המחקר. 
• עיקור: הפעולה היסודית ביותר, שנועדה להשמיד את כלל המיקרואורגניזמים, כולל נבגים עמידים במיוחד.

שימוש נכון בכל אחת מהשיטות תלוי ברמת הסיכון, בטיב התהליך ובסיווג החדר הנקי. כך למשל, חדרי ISO Class 5 המשמשים להרכבת שתלים רפואיים ידרשו לעיתים קרובות גם תהליכי עיקור, בעוד שחדר ISO Class 8 המשמש לאריזה עשוי להסתפק בחיטוי תקופתי בלבד.

בחירת חומרים מאושרים לניקוי וחיטוי 

לא כל חומר ניקוי עושה את העבודה ברמה מספקת, ולכן חשוב לבחור חומרים שמאושרים לשימוש בסביבות מבוקרות, על פי התקנות המקומיות והבינלאומיות. בין החומרים הנפוצים ניתן למצוא אלכוהול איזופרופילי (IPA), תמיסות מבוססות מי חמצן מואץ, חומצה פרצטית, תרכובות אמוניום רבעוני (QUATs), תמיסות כלור, וחומרים מבוססי יוד. לכל אחד יתרונות וחסרונות: חלקם פועלים במהירות אך נדיפים, אחרים אפקטיביים לאורך זמן אך עלולים לפגוע בציוד או להשאיר שאריות.

נוסף לשיקולי היעילות, יש לקחת בחשבון גם את הבטיחות, התאמת החומר לחומרי הריהוט והמשטחים, פוטנציאל פיתוח של עמידות מיקרוביאלית ורמת הרעילות של החומר לשימוש יומיומי. חשוב גם להשתמש במגבים, מטליות ועוד סוגי ציוד ניקיון לחדר נקי אשר עומדים בדרישות התקן מבחינת פליטת חלקיקים, ניקוי חוזר, אחסון סטרילי וכו'.

פרוטוקולים מומלצים לניקוי יומי, שבועי וחודשי

פרוטוקול ניקוי מקצועי נשען גם על סדר, תדירות והקפדה על פרטים קטנים. באופן כללי, נהוג להתחיל מהאזור הנקי ביותר, ולהתקדם בהדרגה אל האזורים הפחות נקיים, תוך ניקוי מלמעלה למטה: כלומר התקרה תחילה, אחר כך הקירות, הציוד ולבסוף הרצפה.

ניקוי יומי יתבצע בדרך כלל בסוף כל משמרת, ויכלול את פינוי הפסולת, חיטוי משטחים שנמצאים במגע תכוף, ניקוי עמדות עבודה, כיורים, ושאיבת חלקיקים מהשטח. ניקוי שבועי יורחב גם לקירות, דלתות, עגלות ואביזרים נלווים. ניקוי חודשי יכלול תקרות, מדפים, פנים מקררים וכל רכיב שאינו נגיש באופן שגרתי. במקומות רגישים במיוחד, כמו מרחבים סטריליים בתעשיית הפארמה, יתבצע גם ניקוי יומי בתחילת משמרת, ולא רק בסיומה. כל זה תוך תיעוד מדויק של זמני הניקוי, שמות המבצעים, החומרים שבהם השתמשו וסטיות מהפרוטוקול, ככל שהיו כאלה. זאת לצורכי בקרה פנימית, לצורכי עמידה בתקנים וכהכנה לביקורות חיצוניות.

מניעת זיהום צולב וניקיון ציוד

אחד האיומים המרכזיים בסביבה מבוקרת הוא זיהום צולב, כלומר מעבר של מזהמים מאזור לאזור או ממוצר למוצר. כדי להתמודד עם אתגר זה, יש להקפיד הן על ניקוי של המרחב והן על תחזוקה שוטפת וניקוי תקופתי של כל הציוד וכלי העבודה.

כלים שמיועדים לניקוי תקרות לא ישמשו לניקוי רצפה, ואסור שיעברו בין אזורים שונים בדרגות ניקיון שונות. גם פריטים שוליים לכאורה, כמו מגשים או עגלות העברה, צריכים לעבור תהליך חיטוי קפדני לפני כניסה לאזור סטרילי. פריטי לבוש מתכלים לחדר נקי כמו סרבלים, כיסויי נעליים או מסכות חד-פעמיות, משולבים בתוך אותו פרוטוקול מחמיר שמטרתו למנוע כניסה של מזהמים גם ממקורות אנושיים.

גם ציוד קבוע, כולל מערכות מדידה, תחנות עבודה או ריהוט ואביזרי אחסון לחדר נקי, חייב לעמוד בתקני הניקיון ולקבל התייחסות ייחודית בפרוטוקול; לרבות בדיקות של שלמות החומר, תגובתיות לחומרים כימיים, והקפדה על מבנה שימנע הצטברות לכלוך.

פרוטוקולים לניקוי וחיטוי – סיכום

ניהול נכון של פרוטוקולים לניקוי וחיטוי לא מסתכם בשימוש במטלית ובאקונומיקה. מדובר במיומנות מקצועית של ממש, שמשלבת בין הבנה מדעית, הכשרה שוטפת, בקרה מתמשכת וניהול סיכונים מדויק. הבחירה בחומרים המתאימים, השיטות הנכונות והקפדה על תיעוד, הן אלה שמבדילות בין סביבת עבודה "נקייה מספיק" לבין סביבה סטרילית באמת, כזו שמאפשרת לתהליך כולו להתנהל בצורה בטוחה, מדויקת ויציבה לאורך זמן.