הקמת חדר נקי, אינה יכולה להיעשות כלאחר-יד, וזאת, מאחר וישנם לא מעט גורמים ושיקולים שבהם יש להתחשב בעת תכנון חדר כזה. מהשאלה הראשונית העוסקת בסוג לחץ האוויר הנדרש לחדר הנקי (ישנם שני סוגי לחץ בחדר נקי, שאת ההבדלים ביניהם נפרט בהמשך), דרך התקנים הרלוונטיים שבהם יצטרך לעמוד החדר הנקי וכלה בשאלות הנוגעות לציוד (מטליות לחדר נקי, כפפות לחדר נקי וכן הלאה) – ישנן לא מעט שאלות שעליהן יש לתת מענה בשלב התכנון, הרבה לפני שניתן יהיה לגשת למלאכת הבניה של החדר הנקי.

לחץ בחדר נקי – לחץ אוויר חיובי או לחץ אוויר שלילי? כיצד מחליטים?

בפועל, חדר שלחץ האוויר בו הינו חיובי פירושו כי לחץ האוויר שבתוך החדר-עצמו גבוה מלחץ האוויר שמחוץ לו. המטרה תושג באמצעות שאיבת אוויר מסונן אל תוך החדר הנקי (כשלרוב, הדבר יתבצע דרך התקרה שבחדר).

לחצי אוויר חיוביים משמשים בחדרים הנקיים שבהם שימת הדגש נוגעת לשמירה על המוצרים שבתוך החדר כשהם נקיים, מוגנים ובטוחים מפגיעתם של חלקיקים מזהמים למיניהם.

בניגוד לחדרים נקיים שלחץ האוויר בהם הוא חיובי, בחדרים נקיים שלחץ האוויר בהם הוא שלילי תישמר רמת לחץ אוויר כשהיא נמוכה מזו שמחוץ להם. לרוב, המטרה תושג באמצעות הכנסת אוויר במסננים שבקרבת הרצפה ושאיבת אוויר אל מחוץ לחדר באמצעות שואבי-אוויר-מסננים בתקרת החדר. לרוב, חדרים נקיים בלחץ אוויר שלילי ישמשו בתחומים ובתעשיות שבהן יש צורך להגן על מי שנמצא מחוץ לחדר מפני חיידקים וזיהומים המצויים (או עלולים להימצא) בתוך החדר עצמו. הדוגמאות הנפוצות לכך הן מעבדות מחקר העוסקות במזהמים ובחיידקים, חדרים מבודדים בבתי חולים בהם מאושפזים חולים במחלות מדבקות מסוימות וכן הלאה.

מכאן, שההבדלים העיקריים בין החדרים הנקיים שלחץ האוויר בהם הוא חיובי לבין החדרים שבהם לחץ האוויר הוא שלילי הם פועל יוצא של ייעוד החדר – להגן על מה (ומי) שנמצא בתוך החדר (בחדרים הנקיים בעלי לחץ האוויר החיובי) או להגן על מי (ומה) שנמצא מחוץ לחדר (בחדרים הנקיים שבהם לחץ אוויר שלילי).

לחץ האוויר בחדרים נקיים – תכנון

כפי שניתן להבין, מאחר ולחץ האוויר (החיובי או השלילי), מהווה רכיב משמעותי בתפקודו היעיל של החדר הנקי, ישנם לא מעט קריטריונים הנוגעים אליו המנוטרים בכל עת ואמורים לעמוד בדרישות הקפדניות המוכתבות על ידי גופי הרגולציה השונים.

כך, למשל, השאלה הנוגעת לדרגת הניקיון הנדרשת לצורך הספציפי שלשמו מתוכנן החדר הנקי היא אחת מהשאלות המורכבות למענה, והיא תהיה גם זו שתכתיב את מספר ה-FFU (Fan Filter Units – מאווררים – מסננים) הנדרשים בחדר ואת מיקומם.

למרות, שככלל, כל חדר נקי יצריך, לרוב, גיבוש פרוטוקול ייחודי משל-עצמו, ה-ISO (ארגון התקנים הבינלאומי) מכתיב את הסיווגים הגלובליים המשמשים כאמות המידה הסטנדרטיות לרמות הניקיון השונות. הדרישות המוכתבות מטעמו מציינות במדויק את מס' החלקיקים המותר למ"ק אוויר, נתון המבוסס על חישוב מהירות מסוימת של זרימת אוויר ומס' החלפות האוויר לשעה. התקנים מאפשרים את חישוב כמותם ומיקומם של ה-FFUs בחדר הנקי לצורך השגת רמת הניקיון הנדרשת בחדר הספציפי. כך, באופן הגיוני, ככל שדרישות הניקיון מחדר מסוים הינן מחמירות יותר, כך יגדל מספרן של היחידות הנדרשות (ובמקביל, יחול גידול בעלויות – הן בעלויות הוצאות התפעול הראשוניות והן בעלויות התפעול השוטפות של החדר הנקי).

חדרים נקיים – תחזוקה ובדיקות תקופתיות

תחזוקת החדרים הנקיים מתבצעת על פי פרוטוקול תחזוקה ייעודי הייחודי לחדר הספציפי. פרוטוקול זה מתייחס, בין היתר גם לגורמי הציוד בחדר, כדוגמת מטליות לחדר נקי או כפפות לחדר נקי, אבל הוא מתייחס גם לבדיקות התקופתיות המחמירות המעוגנות על ידי תקני ISO ו-CGMP, שאותן צריכים לעבור כל החדרים הנקיים (הן בלחץ אוויר חיובי והן בלחץ אוויר שלילי)