בנוסף ליצירת סביבת העבודה הסטרילית המתאימה לחדרים נקיים (למשל, באמצעות ריהוט לחדר נקי או שימוש בכפפות לחדר נקי), החשש מפני מיקרואורגניזמים שעלולים לחדור לחדר הנקי מצריך גם נקיטת פעולות אקטיביות – חיטוי כלי עבודה ועיקורם.

החיטוי וגם העיקור, שניהם, עוסקים בטיהור. אולם, בעוד החיטוי יתמקד תהליכי צמצום של המיקרואורגניזמים המזיקים, העיקור יבוצע במטרה להשמיד ולהכחיד את כל המיקרואורגניזמים כולל נבגיהם.

זהו ההבדל המרכזי בין חיטוי לעיקור, ומכאן, בעצם, נובעים ההבדלים בין השימושים השונים הנעשים בכל אחת מהגישות, האמצעים המשמשים לשם כך וכן הלאה.

שיטות עיקור מול שיטות חיטוי

החיטוי, יתבצע, לרוב, באמצעות שימוש בחומרי חיטוי כימיים. חומרים מסוימים יכולים להיות יעילים מאד כנגד מבחר גדול ומגוון של מיקרואורגניזמים, בעוד שחומרים אחרים יכולים להיות יעילים רק נגד ספקטרום מיקרואורגניזמים צר, אבל הם יהיו קלים יותר לשימוש, זולים ופחות חריפים או רעילים מהמוצרים השייכים לסוג הראשון.

העיקור, מנגד, ניתן להיעשות באמצעות שלוש גישות שונות – שיטות עיקור פיזיות, שיטות עיקור כימיות ושיטות פיזיו-כימיות. השיטות הפיזיות תשתמשנה בחום, בקרינה ובסינון, השיטות הכימיות תעשינה שימוש בחומרים כימיים נוזליים או בצורת גז, השיטות הפיזיו-כימיות תשלבנה בין שתי השיטות הקודמות שהוזכרו.

דוגמאות לשיטות חיטוי

מטהרי אוויר ואירוסולים – חומרי החיטוי מפוזרים בחלל או על פני השטח המחוטא כתרסיס שריכוזו באוויר מספיק בכדי לגרום לצמצום משמעותי במספר המיקרואורגניזמים בחלל או על פני השטח. הכימיקאלים המשמשים לכך, הם, לרוב, פרופילן גליקול או טריאתילן גליקול.

אלכוהול – ריכוז גבוה של אלכוהול מסוגל לחטא ביעילות וירוסים מהסוגים השונים. כימיקלים נוספים שעשויים לשמש בדרך זו יהיו האתנול או האיזופרופאנול. הם נחשבים וזולים לשימוש גם בסביבה הביתית, אולם יש לנקוט באמצעי זהירות, מכיוון שהם נחשבים לדליקים.

דוגמאות לשיטות עיקור

עיקור באמצעות קיטור – מכונות עיקור הנקראות אוטוקלאבים. המכונות משתמשות בקיטור בטווח טמפרטורות שבין 121 ל-134 מעלות צלזיוס. בכדי להשיג מצב העונה להגדרה "סטרילי", יידרשו סשן עיקור של לפחות רבע שעה (15 דקות) בטמפרטורת 121 מעלות או סשן עיקור בן 3 דקות בטמפרטורת 134 מעלות. הטיפול באוטוקלאב משמיד את כל סוגי החיידקים, הפטריות והנגיפים וגם את נבגיהם.

עיקור בחום – חימום באמצעות להבה או הרתחה במים. שיטות עיקור אלו מסוגלות להשמיד מיקרואורגניזמים בחפצים העשויים זכוכית או מתכת. ההרתחה במים למשך 15 דקות מסוגלת להשמיד את מרבית הווירוסים והחיידקים, אולם אין לה השפעה על נבגים. ישנם שיטות נוספות (למשל, זו העושה שימוש בהרתחה ובקירור, לסירוגין) שעושות שימוש באפקט החום, אולם ככלל, השיטה מוגבלת ביעילותה, שכן מוצרי פלסטיק, למשל, עלולים להיפגע ואף להיהרס כליל במהלכה.

עיקור באמצעות חומרים כימיים – כימיקלים כדוגמת אקונומיקה, מי חמצן וכימיקאלים נוספים משמשים לצורך עיקור בדרגות הריכוז השונות. חלק מהפריטים העלולים להיפגע במהלך עיקור בחום יצליחו לעמוד בעיקור באמצעות חומר כימי.

עיקור באמצעות קרינה – עיקור בשיטות אלה נעשה, לרוב, במעבדות או במרפאות, המחזיקות ציוד מיוחד לשם כך.

עיקור באמצעות סינון – גישת עיקור נוזלים שיכולה להתבצע באמצעים פיזיים (התקנת סנן) או באמצעים המשלבים בין האמצעים הפיזיים לאמצעים נוספים (כדוגמת סנני המים שמכילים חומרים נוספים). רמת העיקור נקבעת על פי השילוב בין האמצעים המשמשים.

כפי שניתן להבין, עיקור משמש בסביבות בהן הסטריליות נחשבת לחשובה במיוחד ונדרשים אמצעים רציניים בכדי להבטיח את קיומו, החיטוי, לעומת זאת, עשוי להיעשות גם בסביבה הביתי ובחיים היומיומיים הרגילים.