לתעשיית התרופות ישנו תפקיד חשוב בשיפור הבריאות העולמית על ידי פיתוח וייצור תרופות מצילות חיים. יחד עם זאת, יש לה גם השפעה סביבתית משמעותית שממנה – אי אפשר להתעלם.
תעשיית התרופות והשפעתה הסביבתית
ההערכות חוזות כי, בקנה המידה העולמי, עד לשנת 2025, שוק שירותי הבריאות צפוי להגיע ל-83.4 מיליארד דולרים, בעוד שתחום תרופות המרשם צפוי לעלות בהיקפו עד ל-1,562.1 מיליארד דולר בשנת 2026. מנגד, נושאים סביבתיים כדוגמת זיהום אוויר, מים וקרקע, טמפרטורות קיצוניות, עמידות לאנטיביוטיקה ופסולת פלסטיק הקשורות להשלכות בריאותיות וסביבתיות, גורמות להוצאות המוערכות בכ-800 מיליון דולרים בשנה בארה"ב לבדה.
בעיית הררי הפסולת
בערך 85% מהפסולת המיוצרת על ידי פעילויות ושירותי בריאות אינה מסוכנת, בעוד ש-15 האחוזים הנותרים מסווגים כחומר מסוכן – כולל פסולת זיהומית, כימית או רדיואקטיבית.
נקודתית, חברות המייצרות תרופות יוצרות גם כמות נכבדת של פסולת במהלך תהליכי הייצור שלהן. פסולת זו כוללת תרופות שאינן בשימוש או שפג תוקפן, כימיקלים, חומרי אריזה ועוד. סילוק לא נכון של פסולת זו עלול לזהם את המים והאדמה, ולהוות איום על מערכות אקולוגיות, כמו גם על בריאות האדם.
יתרה מכך, זוהתה הנטייה להיווצרות ריכוז של מרכיבים פרמצבטיים פעילים ואנטיביוטיקה במינון גבוהים באזורים ספציפיים, שילוב היוצר רמות זיהום גבוהות באזורים אלה ומשפיע על הקהילות המתגוררות בקרבת מתקני ייצור התרופות ומתקני הטיפול בשפכים.
פליטת CO ₂
תעשיית התרופות מוגדרת כתורמת העיקרית לפליטת גזי חממה, כפחמן דו חמצני (CO₂) ומתאן. ייצור, הובלה ואחסון של מוצרים פרמצבטיים דורשים אנרגיה, שמגיעה, לרוב, ממקורות דלק מאובנים. המחקרים מצביעים על כך כי תעשיית התרופות הכלל-עולמית מייצרת כ-52 מגה-טון של CO₂ בשנה, כמות שהיא שווה ערך לפליטות שמייצרות 11 מיליון מכוניות בשנה. הסכם פריז קובע כי על תעשיית התרופות להפחית את היקף פליטת גזי החממה שלה בכ-59% מ-2015 עד 2025 בכדי להתיישר עם יעדי ההסכם.
שימוש בפלסטיק
תעשיית התרופות, בדומה לתעשיות אחרות, מסתמכת במידה רבה על אריזות הפלסטיק. הדבר מוביל ליצירת כמות משמעותית של פסולת פלסטיק, אשר ידועה כבעלת השפעות מזיקות על הסביבה. לפלסטיק לוקח מאות שנים להתפרק, ובמהלך זמן זה, הוא עלול לפגוע בחיי הים ובמערכות האקולוגיות, כאשר הפסולת מגיעה לאוקיינוסים ולמזבלות.
מידי שנה, כך גורסות ההערכות, תעשיית התרופות מייצרת למעלה מ-300 מיליון טון של פסולת פלסטיק, 50% ממנה מיועדת לשימוש חד פעמי. מכיוון ש-85% מהפסולת הנוצרת על ידי תחום הבריאות (כולל אריזות תרופות וציוד רפואי), אינה מוגדרת כ"תלויית חומר-גלם" (כלומר, ניתן להחליף את הפלסטיק בחומרי גלם אחרים), קיים פוטנציאל ניכר להחליף פריטים אלו בחלופות ידידותיות לסביבה או הניתנות לשימוש חוזר, דבר שיוביל לחסכון משמעותי בעלויות.
זיהום אוויר
תהליכי הייצור של תעשיית התרופות עלולים לשחרר חומרים מזהמים לאוויר. מזהמים מסוכנים אלה כוללים, בין היתר, תרכובות אורגניות נדיפות (VOCs), חלקיקים, תרכובות פרא- ופולי-פלואורואלקיליות (PFAS), מתילן כלוריד, מתנול, טולואן ומימן כלורי – שכולם ידועים כמשפיעים לרעה על איכות האוויר ובריאות האדם. נוכחותם המתמשכת של מזהמים פרמצבטיים עמידים בסביבה מוסיפה, אף היא, רובד נוסף של מורכבות. תרכובות אלו – כולל אנטיביוטיקה מסוגים מסוימים, הורמונים, תרופות אנטי דלקתיות, תרופות נוגדות דיכאון ותרופות כימותרפיות – מתוכננות להיות עמידות, ולכן, הן גם נשארות בסביבה זמן רב לאחר תום השימוש המיועד בהן.
שחרורם של חומרים אלה למערכות אקולוגיות עלול להשפיע ישירות על אורגניזמים שאינם המטרה, לשבש את בתי הגידול של חיות בר, ואף לתרום לעמידות לאנטי-מיקרוביאלית, דבר שמציב אתגרים סביבתיים ובריאותיים משמעותיים.
צריכת מים ואנרגיה
תעשיית התרופות דורשת בקרות סביבתיות מחמירות לייצור, כולל טמפרטורה מדויקת, לחות, לחץ בחדר, ניקיון והכלה. צריכת אנרגיה גבוהה זו תורמת לפליטת גזי חממה ולוחצת על משאבי האנרגיה העולמיים. במקביל, תעשיות התרופות והביוטכנולוגיה מסתמכות במידה רבה על מים, במיוחד מים סטריליים מטוהרים, לעיבוד, שכן מוצריהם מיועדים למאכל אדם. ייצור ביולוגי הוא עתיר מים במיוחד בשל הצורך במדיומים מבוקרים בתרביות תאים של חיידקים ויונקים.
לסיכום
ניתן לראות כי תעשיית התרופות מציבה אתגרים משמעותיים ורחבים בהרבה מאשר בחירת ריהוט לחדר נקי או ציוד למעבדות, וחשוב להיות מודעים להם, מכיוון שהשפעתם נוגעת בכל מה שסובב את מתקני הייצור ואת המעבדות, ואינו נותר בחללו המנוטר והמבוקר של החדר הנקי.
