מהי קולוסטומיה ומתי היא מתבצעת?

קולוסטומיה הינה פרוצדורה כירורגית שמטרתה היא העברת חלק מהמעי הגס החוצה, דרך דופן הבטן, בכדי ליצור מעקף למעי התחתון. האזור המדויק שבו מתבצע ניתוח הקולוסטומיה משתנה ממנותח למנותח בהתאם למצבו. אל פתח הניתוח (הסטומה) מחוברות שקיות סטומה בשקית שנועדו להכלת הצואה שאותה מייצר הגוף. הקולוסטומיה עשויה, לפי צורך, להיות זמנית או שהיא עשויה להיות קבועה.

סוגי קולוסטומיה

זמנית- הקולוסטומיה הזמנית מבוצעת במצבים בהם נדרשים זמני החלמה, ריפוי ו / או מנוחה (בין אם בשל ניתוח ובין אם בשל פגיעה) למעי הגס. בין שאר המקרים, תבוצע קולוסטומיה זמנית במקרים של זיהומים במעי הגס, נקב או חסימה מסיבות מגוונות ושונות.

זמן הריפוי בקולוסטומיה הזמנית עשוי לנוע בין מספר שבועות לבין מספר חודשים, בהתאם לנתוניו הפרטניים של המטופל שנותח. לאחר סגירתה, הפרשת הצואה תשוב ותיעשה בדרך הטבעית, דרך פי הטבעת.

קבועה- הקולוסטומיה הקבועה מבוצעת, למשל, במקרים של גידול ממאיר של בחלחולת, או כאשר ישנה פגיעה שאובחנה כבלתי הפיכה בסוגרים (שרירי פי הטבעת).

בין אם במהלך קיומה של הסטומה הזמנית ובין אם במהלך קיומה של הסטומה הקבועה, צורת ההתרוקנות של המנותח משתנה, שכן, כפי שנכתב בתחילה, מספר סנטימטרים של המעי הגס מוצמדים בתפירה לפתח שבעור דופן הבטן (הסטומה). למרות שפתח הסטומה מזכיר במקצת את פי הטבעת, לסטומה אין שרירים סוגרים, וזוהי הסיבה לכך שלאנשים הנעזרים בשקיות סטומה אין שליטה רצונית בהתרוקנותם של הצואה או הגזים. מכיוון שלפתח הסטומה אין את ה"תחושה" המתקבלת ביציאת צואה רגילה, אין למנותחים אפשרות לשלוט בה או את האפשרות להתאפק. הצואה והגזים (שעדיין נוצרים בגוף, כמובן) מופרשים דרך פתח הסטומה אל שקית הניקוז הנשארת באופן קבוע במקום ומוחלפת בהתאם לצורך. חשוב לדעת כי התקן זה אטום לגמרי לריח ולדליפות, ולכן, אי הנוחות שחש מי שנאלץ להשתמש בשקית סטומה הוא מינימאלי.

ההליך הכירורגי

מהבחינה הכירורגית עומדות בפני הרופא המנתח שתי אפשרויות ליצירת הסטומה – סטומת לולאה (Loop Colostomy) או סטומת קצה (End Colostomy).

בקולוסטומיה מהסוג הראשון המנתח חוצה את לולאת מעי גס בחלקה העליון, ויוצר שני פתחים (שנשארים מחוברים בחלקם התחתון) כשרק אחד מהם נחשב לפתח הפונקציונאלי שמוציא את ההפרשות. בסוג השני, המנתח מוציא ותופר לדופן הבטן רק את קצהו העליון והפונקציונאלי של המעי הגס. משך הניתוח כשעה עד שעתיים, ולאחריו נדרש אשפוז בן כחמישה ימים.

מיקום פתח הסטומה

קביעת מיקום פתח הסטומה בניתוח קולוסטומיה מתבססת על מספר גורמים. הראשון והמרכזי בהם, באופן הגיוני, הוא האזור שבו נמצא חלק המעי שעתיד להיות מנותח. מבחינת המנותח עצמו, יילקחו בחשבון אופן לבושו, תחביביו וכד', אולם מובן לגמרי כי משקל ההחלטה העיקרי על מיקום הסטומה לפני הניתוח יינתן לקריטריון הבריאותי. למיקום הסטומה ישנה השפעה גם על אופי הפרשת הצואה ועל תדירות הריקון. כאן, כעקרון, ככל שהסטומה ממוקמת רחוק יותר מפי הטבעת (כלומר, גבוה יותר במעלה המעי הגס), ההפרשות תהיינה רכות יותר ומועדי ההתרוקנות פחות ניתנים לצפייה. מאידך, סטומה הממוקמת נמוך תאופיין בהפרשות מוצקות יותר ובזמני התרוקנות שהם צפויים יותר. בהסבר מעמיק מעט יותר, ניתן לחלק את ניתוחי הקולוסטומיה לארבעה סוגים, על פי המיקום בו מבוצעת כריתת המעי הגס:

Ascending Colostomy – ניתוח קולוסטומיה שבו הכריתה תבוצע בחלקו העליון של המעי הגס. בניתוח כזה, הפרשת הצואה תהיה בעלת מרקם נוזלי לגמרי, בשל סמיכות אנטומית של הסטומה למעי הדק.

Transverse Colostomy – ניתוח קולוסטומיה שבו הכריתה תבוצע בחלקו הרוחבי של המעי הגס. בניתוח כזה, הפרשת הצואה תהיה בעלת מרקם עיסתי.

Descending Colostomy – ניתוח קולוסטומיה שבו הכריתה תבוצע בחלקו התחתון של המעי הגס. בניתוח כזה, הפרשת הצואה תהיה בעלת מרקם רגיל.

Sigmoid Colostomy – ניתוח קולוסטומיה שבו הכריתה תבוצע בחלק הלפני האחרון במעי הגס, המעי העקום (Ileum). בניתוח כזה, הפרשת הצואה תהיה בעלת מרקם רגיל.