מהם פצעי סוכרת וכיצד ניתן לטפל בהם?
עפ"י אומדנים המבוססים על מקורות שונים, בעשורים האחרונים אחוזי הסוכרת באוכלוסיות הבוגרות במדינות העולם השונות כמעט הכפילו את עצמם (מ-4.7% ב-1980 עד ל-8.5% בשנת 2014). התחזיות לעתיד, אף הן, אינן מבשרות טובות – כ-10.2% מכלל האוכלוסייה הבוגרת בעולם עתידים להיות חולים בסוכרת בשנת 2030 וכ-10.9%בשנת 2045.
בישראל, אחוזי החולים בסוכרת באוכלוסיה נחשבים למעט יותר יציבים, אולם על פי נתוני ה-IDF (International Diabetes Federation – הפדרציה הבינלאומית לסוכרת), בשנת 2019 (עת פרסום הדו"ח), שיעורי הסוכרת לגילאי 20-79 עמדו על 9.7%, כשהם גבוהים באופן משמעותי מהשיעורים הממוצעים במדינות אירופאיות (6.3%). כיום – המספרים כנראה גבוהים יותר, על אף שאין תיעוד רשמי לכך.
למרות שכיחותה הגבוהה של הסוכרת באוכלוסיה, במרבית המקרים, התסמינים האסוציאטיביים הראשונים שיקושרו אל הסוכרת יהיו דווקא הצמא הבלתי פוסק, השתנה מרובה ותחושות עייפות, הרעב והחולשה המתמשכות, ופחות פצעי הסוכרת שמהם, למעשה, נשקפת לחולה סכנה גדולה אף יותר.
מהם פצעי סוכרת ומדוע הם נוצרים?
מחלת הסוכרת פוגעת, בין שאר פגיעותיה, גם בעצבים התחושתיים בגוף, בעיקר בגפיים. פגיעה זו עלולה לבוא לכדי ביטוי בכאבים מקומיים, בתחושות צריבה, חום או קור, או, לחילופין, בירידה הכללית ביכולת החישה של האדם בגפיים, גם בעת פגיעה. ירידה זו ביכולת לחוש מפחיתה את יכולתו של האדם להרגיש את הפגיעה בשלמותו של העור ויחד עם פגיעה במנגנוני הריפוי הטבעיים של פצעים (שמצויה אצל האדם הבריא אבל נפגעת, בחלק גדול מהמקרים, אצל אנשים הסובלים מסכרת) הסובל מסכרת הופך לחשוף לפצעים כרוניים, עמוקים וקשים לריפוי. קיומם של פצעים פתוחים עלול להוביל להתפתחות זיהום (בתחילה מקומי, ומאוחר יותר – מפושט), ובמקרים מסוימים, אף יתעורר צורך בכריתה של האזור הנגוע ברגל. סוכרת נחשבת לסיבה המובילה בעולם המערבי לכריתת רגליים, ובהתאם להתקדמות הפגיעה ביכולותיו של חולה הסוכרת לחוש את הפציעה בסמוך מאד להתרחשותה, כך גוברים גם הסיכונים לפגיעות פיזית בגפיים ולהתפתחותם של פצעים קשיים לריפוי. פצעים קשים לריפוי שמקורם בסוכרת נחשבים לאתגר רפואי רציני, כך שכל טיפול בפצע קשה ריפוי, מתעדף, למעשה, את המניעה מראש על פני הטיפולים במצב קיים לאחר שנוצר.
טיפול בפצע קשה ריפוי – פעולות המניעה הנדרשות
יש להימנע מכל פעילות העלולה לפגוע בשלמותן של כפות הרגליים ושלמות העור שעליהן – יש להקפיד שלא ללכת יחפים, ולהיזהר בכל פעילות שעלולה לחשוף את הרגליים לטמפרטורה חמה מאד (כדוגמת כניסה לאמבט מים רותחים, הנחת בקבוק חם על כפות הרגליים לשם חימומן בחורף, חימום הרגליים מול תנור או אח דולקים וכיו"ב). הירידה ביכולת התחושה מונעת את היכולת לחוש בטמפרטורה הרותחת, וכוויה שנגרמת עלולה להוביל להיווצרותו של פצע שיהיה קשה לריפוי.
גזיזת ציפורניים חייבת להתבצע בתשומת לב רבה – הירידה ביכולת לחוש בפגיעה עלולה להוביל למצבים בהם, מבלי משים, תתרחש פגיעה באצבע בעת גזיזת הציפורניים. יתכן, בשלב זה, לשקול את האופציה לטיפול בידי פדיקוריסט/ית רפואי/ת המתמחה בטיפול ברגליים סוכרתיות.
בדיקה ורחיצה תדירה של הרגליים וכפות הרגליים – השמירה על ניקיונן של כפות הרגליים וטיפולים, במקרה הצורך, ביבלות ובפטרת סמוך ככל האפשר להופעתן, עשויים למנוע סיבוך והחמרת המצב. מומלץ לשטוף את הרגליים ולבדוק אותן מידי יום.
גרביים ונעליים נוחות – חשוב להקפיד על בחירת גרביים ונעליים שאינן מפעילות לחץ נקודתי על כף הרגליים. כך, למשל, חשוב להימנע מנעליים ומגרביים בעלות תפרים פנימיים בולטים, בעלות דוגמה מיוחדת שאינה חלקה או כל אלמנטים אחרים שעלולים לגרום לגירויים או לפציעת העור.
הקפדה על קיום בדיקה מקצועית במרפאת קופת החולים – בדיקת כפות הרגליים מהווה חלק מהליך מעקב הסוכרת השגרתי במרפאה. בבדיקה כזו יושם דגש על שלמות העור, ותיבדק יכולת התחושה של המטופל. ירידה ביכולות התחושה תאובחן במרפאה, במרבית המקרים, הרבה לפני שהיא תורגש על ידי המטופל-עצמו, ולכן, חשוב להקפיד ולבצע בדיקה זו בכל פגישה למעקב אחר הסוכרת.
טיפול בכאבים נוירופתיים סוכרתיים בכפות הרגליים – על אף שקיימות תרופות להפחתת כאבים אלו, חשוב לא פחות לבצע פעילויות גופניות שונות (במסגרת יכולותיו של האדם) בכדי להפחית את עוצמת הכאב. כדאי גם להיות בקשר שוטף עם הרופא המטפל בכדי לנסות את האפשרויות השונות עד לשיפור במצב.
טיפול בפצע קשה ריפוי
פצעים מוגדרים כ"קשים ריפוי" לאחר כשישה שבועות שבמהלכם הם טופלו, אולם ללא שהושגו תוצאות הריפוי הרצויות. לכשל בהשגת התוצאה עלולות להיות סיבות רבות כגון נטילת תרופות מסוימות, סכרת הגורמת לנוירופתיה וכן הלאה. לכן, טיפול בפצע קשה ריפוי לא יתמקד, אך ורק, בטיפול הנקודתי בפצע אלא יתרחב ויקיף את ההתייחסות למצבו הבריאותי הכולל של האדם, תוך שימת דגש על המצב הגורם להופעת הפצע ולא רק לתסמין (הפצע קשה הריפוי). כתוצאה מכך כל טיפול בפצע קשה ריפוי יהיה אישי, ויינתן על ידי הרופא המטפל בהתאם לנתוניו הספציפיים של המטופל.
נתונים וסימוכין למידע מקצועי:
