התפתחות בצקת עלולה להפריע למטופלים ולהשפיע על איכות חייהם. ההופעה השכיחה ביותר של בצקת כרונית היא בגפיים התחתונות, דבר גורם לבעיות בניידות, כמו גם בביגוד ובהנעלה. כאשר בצקת (מכל סוג שהוא) אינה מטופלת במועד הנכון ובטיפול המתאים, הצטברות נוזלים ברקמות הגוף יעמיד את המטופל בסיכון להתפתחותן של מחלות עור מורכבות ולצלוליטיס.
הגורמים ללימפדמה ולבצקות מסוגים אחרים
הסיכונים להתפתחות בצקת הם, בדרך כלל, אינם מוחלטים או ודאיים, אבל מספר ישנם גורמים ברי-זיהוי שיכולים לעזור בהפחתת הסיכון להתפתחות. הכרת הגורמים הללו ושינויים עשויים להוביל לתוצאה טובה יותר ולאיכות חיים משופרת יותר.
הגדרת גורמי סיכון
הופעת בצקת, ככלל, היא סימפטום של מצב רפואי בסיסי. הסיבה קשורה, איפוא, לאבחון הרפואי של המטופל, או, במקרה של לימפדמה הקשורה לסרטן, לטיפול שכבר הושלם באזורי בלוטות הלימפה.
גורמי סיכון ללימפדמה הקשורה לסרטן
חולי סרטן שעברו טיפול באזורים של בלוטות הלימפה נמצאים, לאורך כל חייהם, בסיכון לפיתוח בצקת לימפתית. הסיבה הבסיסית לכך היא ההפרעה למערכת הלימפה עקב הסרה כירורגית של הבלוטות או טיפולי קרינה באזור. זוהו מספר גורמי סיכון שעלולים להשפיע (להעלות או להוריד) את רמת הסיכון של חולה בסרטן לפתח לימפדמה, וגורמים אלה ממשיכים להיות במוקד תשומת ליבם של מחקרים מדעיים גם כיום.
גורמי סיכון הקשורים לטיפול
ניתוחים
למרות שכל פרוצדורה כירורגית באזורי בלוטות הלימפה עלולה לגרום לבצקת, מידת ההפרעה הנגרמת לבלוטות נחשבת כנתון רלוונטי לסיכון לפיתוח הבצקת, לדוגמה, נשים שלקו בסרטן השד מצויות בסיכון גבוה בהרבה לפיתוח לימפדמה מנשים שחלו בסוגי סרטן אחרים, שלא לדבר על נשים בריאות. גם ביופסיה של בלוטות הלימפה נחשבת כזרז לפיתוח בצקת לימפטית.
אירועים שלאחר ניתוח
לאחר ניתוח סרטן השד, קיים פוטנציאל לדרישות גבוהות אף יותר לתפקודה של מערכת הלימפה הפגועה, דבר שעלול להוביל להופעת בצקת חמורה ולעיתים, אף להתפתחות כיס נוזל באזור הקרוב לאזור הניתוח.
רדיותרפיה
במהלך טיפול רדיותרפיה, מטופלים עלולים לחוות נפיחות חריפה באזור המטופל, אשר עשויה להיות קשורה גם לחלק מהעור. על אף שהדבר עלול לשבש את יכולות ההובלה של נוזל הלימפה בשלב הראשוני, לרוב, המצב אמור להשתפר, בהדרגה, לאחר השלמת הטיפול.
גורמי סיכון הקשורים למחלת הסרטן
חולים שאובחנו כמתמודדים עם סרטן נמצאים בסיכון לפלישה של הגידול לאזורי בלוטות הלימפה, דבר שעלול להוביל להתפתחות של בצקת לימפה עקב השיבושים בתנועת נוזל הלימפה. במקרים אחרים, בצקת לימפטית עלולה להיות סימפטום לסרטן.
גורמי סיכון נוספים
חולים עם וללא סרטן עלולים לחוות מגוון מצבים רפואיים שעלולים לגרום לעלייה בנוזל החוץ-תאי ולהוביל לבצקת. בעוד שהסיבה למצבים אלה דורשת התערבות רפואית, ישנם גורמי סיכון הקשורים למטופל שניתן לשינוי על מנת להפחית את מידת הבצקת המתפתחת לאחר מכן.
עלייה במדד מסת הגוף מוכרת כסיכון תורם המעורב בהתפתחות בצקת. להשמנה יש השפעה על מערכת הוורידים, מערכת הלימפה ורקמות הגוף, העוברות שינויים עקב בעיות בנוזלים שברקמות. ההשמנה תוביל גם להפחתת פעולת השרירים עקב הגבלת תנועה, דבר שיחריף עוד יותר את הבעיה. חולים בעלי מאפייני סיכון מוכרים לפיתוח לימפדמה חייבים לקבל ייעוץ לגבי ניהול המשקל שלהם, וזאת, במטרה לשמור על משקלם בגבולות הנורמליים שלו ולהימנע מהגברת הסיכון לפיתוח בצקות.
גם מצבים של אי ספיקת ורידים עלולים לגרום להצטברות הנוזלים ולהתפתחות בצקת בגפיים. חוסר בפעילות ואורח חיים יושבני מאטים את תנועת הדם הזורם בוורידים ויכולים לתרום להתפתחות בעיות בריאות כרוניות, בנוסף להתפתחות ולהתקדמות מחלות ורידים. חולים המצויים בסיכון למחלות ורידים, חייבים, אף הם, לקבל ייעוץ הנוגע לפעילות שמטרתה שמירה על זרימת הדם התקינה בגפיהם.
בדומה למצבים אחרים, כדוגמת טיפול בפצע, למשל, אבחון וטיפול בלימפאדמה הם דבר שראוי להתייחס אליו במלוא הרצינות, ולהגיע לבדיקה רפואית, גם אם, לכאורה, אינכם מסווגים כבעלי סיכון גבוה להתמודדות עם הבצקת הלימפטית.