תמיכה פסיכולוגית לצעירים בעקבות ניתוח סטומה
בעיות פסיכולוגיות נחשבות כשכיחות בקרב אנשים המתמודדים עם מחלות המעי הדלקתיות (IBD – Inflammatory Bowel Disease) המצריכות ניתוח סטומה. יחד עם זאת, האופן המדויק שבו הצרכים הפסיכולוגיים הקשורים לסטומה נותרו בגדר תעלומה.
מחקר שנערך בבריטניה בשנת 2020 חוקר את זוויות הראיה של צעירים הנעזרים בשקיות סטומה, כמו גם את גישתם של אנשי מקצוע בתחום הבריאות בנוגע לתמיכה הפסיכולוגית הנדרשת למטופלים העוברים הליך זה. במהלך מחקר זה, נערכו ראיונות יזומים עם 13 צעירים בגילאים 18 עד 29 הנעזרים בשקית סטומה ועם 15 אנשי מקצוע בתחום הבריאות, ביניהם, מנתחים-כירורגים המתמחים במעי גס, גסטרואנטרולוגים, אחיות המתמחות בטיפול ב-IBD ובמטופלי סטומה ורופאים כלליים.
מחלות המעי הדלקתיות
מחלות המעי הדלקתיות (IBD) מתייחסות לקבוצה של מצבים דלקתיים המשפיעים על מערכת העיכול: הנפוצים שבהם הם קוליטיס כיבית (UC) ומחלת קרוהן (CD). שני המצבים – שמהלכם דומה (התלקחות-הפוגה) – גורמים לתסמינים דומים, כולל כאבי בטן, הקאות, שלשולים דמיים וירידה במשקל. למרות שהטיפול הרפואי ב-IBD התקדם משמעותית עם הופעת הטיפולים הביולוגיים, ניתוח הסטומה עדיין נחשב כנחוץ עבור הסובלים מתסמינים חמורים ומתמשכים, או עבור מטופלים שאינם מגיבים לטיפול הרפואיים האחרים. הליך כירורגי זה כרוך בהסרת המעי המודלק ויצירת פתח בבטן, שדרכו עובר או הקצה הנותר של המעי הגס או קצה המעי הדק. משמעות הדבר היא כי, לאחר הניתוח, המנותח חייב להיות מצויד, בכל עת, בשקית שאליה מופרשת הצואה המודבקת לעור בטנו של המנותח.
השפעותיו הפסיכולוגיות של ניתוח הסטומה
השפעותיו הפסיכולוגיות של ניתוח הסטומה על המנותחים מבוססת היטב מחקרית, וניתן למצוא עדויות תומכות לכך בלא מעט מחקרים. למשל, מחקרים שהדגישו כי, בעוד שכריתה מקטע מעי (ובעקבותיה – יצירת סטומה) מסוגלת לשפר את איכות החיים עבור חולי IBD בזכות גרימת הפוגה (רמיסיה), האתגרים הרב-גוניים של חיים עם סטומה – הכוללים, בין השאר, חרדות ותסכולים הנוגעים לדימוי הגוף, קשיים בתפקוד המיני, בעיות בתפקוד החברתי ופגיעה בהערכה עצמית, עלולים להוביל להתפתחותם של רגשות שליליים ולהתפתחות מצוקה פסיכולוגית. מחקרים נוספים זיהו שיעורים גבוהים של בעיות פסיכולוגיות נלוות, כאשר 16% עד 26% מהמטופלים שעברו ניתוח סטומה דיווחו על תסמינים של דיכאון ו/או חרדה בתקופה המיידית שלאחר הניתוח, כמו גם בטווח הארוך יותר. מגוון המשתנים הקליניים והפסיכולוגיים הקשורים לסיכון מוגבר להתפתחות בעיות פסיכולוגיות בקרב החולים בעלי הסטומה – כולל את משך קיום הסטומה (זמנית או קבועה), התפתחות סיבוכים פיזיולוגיים הקשורים לסטומה, סגנון ההתמודדות הפרטני של המנותח ומסוגלותו העצמית הספציפית. לפיכך, תוצאות המחקרים מדגישות את חשיבותו של ניטור מתמשך אחר סימני החרדה והדיכאון בחולים שלאחר ניתוח סטומה, תוך המלצה לשקול הפניה לשירותים פסיכולוגיים במידת הצורך.
על אף העדויות הרבות להשלכות הפסיכולוגיות השליליות לאחר ניתוח סטומה, עניין אופן זיהוי וטיפול בבעיות פסיכולוגיות הקשורות לסטומה במסגרות הבריאות, אינו זוכה לתשומת לב. קיימים מעט מאד מחקרים אמפיריים המתמקדים במתן טיפול פסיכולוגי ותמיכה לאוכלוסייה זו, כאשר חלק ניכר מהראיות הזמינות מגיע מסקירות, פרשנויות ומאמרי דעה שאינם מסתמכים על הנתונים הראשוניים. מטופלים החווים קשיים פסיכולוגיים נותרים ברובם בלתי מזוהים, וכתוצאה מכך, זוכים למעט מאד תמיכה מקצועית פסיכולוגית, או שבכלל אינם זוכים לה.
פער זה (בין הצרכים הפסיכולוגיים הטבעיים והמובנים של המנותחים הנעזרים בשקיות סטומה לבין חוסר יכולותיהן של מערכות הבריאות השונות לזהות, לאבחן ולהציע עזרה ותמיכה פסיכולוגית לאלו שהיא נדרשת להם) גרם למפרסמי המחקר לסיים אותו במשפטים הבאים –
על בסיס הממצאים שלנו, ניתן להסיק שתמיכה פסיכולוגית לצעירים עם סטומה מטופלת כיום כתוספת אופציונאלית, ואינה מהווה חלק אינטגרלי ובלתי נפרד ממסלול הטיפול ב-IBD. החסמים המשפיעים על נגישותם של המטופלים לתמיכה הפסיכולוגית שלאחר הניתוח זוהו ברמת המטופל, ברמה המקצועית וברמה המערכתית.
בכדי לעודד מוכנות טובה יותר בקרב צעירים לקבלת התמיכה הנפשית, יש צורך בחינוך ובמודעות רבה יותר בנוגע לקשיים הפסיכולוגיים שעלולים להתעורר בעקבות ניתוח סטומה, כמו גם להבלטת חשיבותה של הבקשה לתמיכה. מאידך, ראוי אף לאנשי המקצוע בתחום הבריאות להיות מודעים יותר לחוסר הרצון האפשרי של חולים עם סטומה לחשוף את החששות שלהם בסביבה הקלינית. דבר שיצריך מהם נקיטת גישה פרואקטיבית פתוחה וישירה יותר לזיהוי בעיות פסיכולוגיות.
מקורות נתונים:
Access to Psychological Support for Young People Following Stoma Surgery