העור מהווה את מעטפתו החיצונית של הגוף השומרת עליו ומגנה עליו (ועלינו) מפני הזיהומים ומחלק גדול מהסכנות שאורבות בעולם שמחוץ לו. בנוסף, מעטפת העור היא זו השומרת על טמפרטורת הגוף מאוזנת והמונעת מהנוזלים שאותם מכיל הגוף לזלוג החוצה. כאשר עור נפגע בשל חשיפה נרחבת לחום קיצוני, האדם עלול לסבול מאיבוד מהיר של נוזלים (התייבשות), מזיהום, מפגיעה ביכולתו לווסת את חום גופו ואף לסבול מפגיעה ברמה האסתטית (הצטלקות של הרקמות). כוויה, לרוב, עלולה להיגרם כתוצאה מחשיפה לחום-יתר או קור-יתר ממקורות שונים – מים רותחים, מחשיפה ממושכת למקור חום / קור טבעי (שמש) או מלאכותי (תנור). אבל במקרים אחרים, היא עלולה להיגרם כתוצאה מחשיפה לחומרים כימיים (דטרגנטים) או טבעיים (סרפד, אוג ארסי) חריפים, התחשמלות ואפילו קרינה חזקה.

טיפול ראשוני בכוויות – באילו מקרים הוא יהיה יעיל?

חומרתן של הכוויות תלוי בשטחן ובדרגת הכוויה שנגרמה לעורו של האדם.

את הכוויות נהוג לחלק למספר דרגות כשהקריטריון המאפיין אותן הוא עומק שכבות העור שנפגעו בשל הכוויה:

כוויות מדרגה ראשונה – מאופיינות על ידי הפגיעה בשכבת העור העליונה. הסיבה הנפוצה לכוויות מסוג זה היא חשיפה ממושכת ובלתי מבוקרת (ללא אמצעי הגנה) לשמש. כתוצאה מכך, העור באזור הכווי יהיה חם, רגיש למגע ואדום למראה. זוהי הדרגה היחידה בה ניתן להעניק טיפול ראשוני בכוויות באופן עצמאי, ולרוב, גם לא יהיה צורך לפנות את הנפגע/ת לקבלת טיפול רפואי מקצועי. ניתן לשטוף את האזור במים פושרים, למרוח אלוורה, משחה נגד כוויות או כל תכשיר מקרר אחר שאינו על בסיס שמן. יחד עם זאת, אין להתייחס גם לכוויה בדרגה זו בקלות ראש, מכיוון שכוויות (בדומה לפגיעות אחרות בשלמות העור) עלולות להזדהם, וטיפול בפצעים שהזדהמו, כידוע, מאתגר, ממושך ומורכב הרבה יותר מהטיפול באותם פצעים-עצמם, לפני התפתחות הזיהום.

כוויות מדרגה שנייה – מתחלקות לכוויות שטחיות ולכוויות עמוקות, בשתיהן, תופענה באזור הפגוע שלפוחיות המלאות בנוזלים, המלוות בכאב מקומי ובאודם המקיף את האזור הפגוע. הטיפול בכוויה בדרגה זו נעשה על ידי איש מקצוע בתחום הרפואה, ולרוב, יכלול חבישת האזור בתחבושת הספוגה בחומרים אנטיביוטיים ומתן משכך כאבים.

כוויות מדרגה שלישית – פוגעות בכל שכבות העור לעומקן. לעיתים קרובות, ניתן יהיה להבחין בסימנים של חריכה ובהתכווצות הרקמות התת-עוריות באזור (פעולה הגורמת להצטלקות באזור המקיף את אזור הכוויה). הסיכונים השכיחים הנלווים שאיתם מתמודדים נפגעי כוויות מהדרגה השלישית הם זיהום כללי, אלח דם, כמו גם איבוד מאסיבי של נוזלים עד לרמה מסכנת חיים. הטיפול שיינתן במקרה כזה יתייחס, במקביל, לטיפול באובדן הנוזלים ולזיהום, ובשלב מאוחר יותר – גם לאספקט האסתטי (באמצעות השתלת / השתלות עור, בהתאם להיקף הפגיעה).

כוויות מדרגה רביעית – כוויות עמוקות וחמורות מאד, ההופכות את כל רקמות העור לשחורות ולנוקשות. 

טיפול ראשוני באדם שנכווה

כאמור, רק כוויות מדרגה ראשונה מאפשרות טיפול ממשי בכוחות עצמכם, כל שאר הדרגות – מצריכות קבלת טיפול מקצועי בהקדם האפשרי. במקרים אלה, יש לכסות את האזור הפגוע בסדין נקי ולפנותו לבית החולים. במקרים חמורים, בכוויות נרחבות או במקרים בהם המדובר בכוויות בתינוק, פעוט או קשיש, יש לחייג מיד למד"א (101) ולקבל מהכונן הנחיות נוספות עד להגעת הצוות הרפואי למקום!