פצעי לחץ נגרמים כתוצאה מפגיעה בשלמות העור בשל לחץ מתמשך, חיכוך, הפעלת כוח ממושכת או חזרתית באותו שטח עור, וסיבות נוספות. הם נחשבים חמורים יותר מפצעים רגילים, ויש לטפל בהם באופן מיידי משום שהם עלולים להחמיר ולהגיע למצב מסכן חיים במהירות רבה. לכך תורמים מספר גורמי סיכון, ואף קיימות אוכלוסיות מסוימות שנמצאות בסיכון גבוה יותר מאחרות, מה שמאפשר לבצע טיפול מונע מבעוד מועד. להלן נפרט יותר על נושאים אלה:
זיהוי אוכלוסיות בסיכון מוגבר לפיתוח פצעי לחץ
בעוד שפצעי לחץ עשויים להופיע אצל סוגים רבים ושונים של אנשים, הרי שיש כאלה שמשתייכים לקבוצות אוכלוסייה ספציפיות שנמצאות בסיכון יותר מאחרות. בין היתר:
- קשישים: הגיל המתקדם מביא עמו ירידה ביכולת התנועה, ירידה בגמישות העור וחשיפה לסיכון גבוה יותר לנזקי לחץ.
- חולים כרוניים: חולים במחלות כרוניות כמו סוכרת, מחלות לב וכלי דם וכיו"ב הם בעלי סיכון מוגבר לפתח פצעי לחץ בשל ירידה בזרימת הדם ויכולת הגוף הטבעית לרפא את עצמו.
- מטופלים סיעודיים: אנשים המרותקים למיטה או לכיסא גלגלים לתקופות ארוכות חשופים ללחץ מתמשך על אזורים מסוימים בגוף.
- אנשים עם פגיעות נוירולוגיות: מטופלים עם פגיעות חוט שדרה או מחלות נוירולוגיות אחרות עלולים לסבול מחוסר תחושה של לחץ או כאב באזורים מסוימים בגוף, מה שמעלה את הסיכון לפציעות.
- כמו כן נמצא כי אנשים שחווים ירידה בתפקוד היום-יומי כתוצאה משינויים מנטליים, או שסובלים מתזונה לקויה, עשויים לסבול יותר מפצעי לחץ.
השפעת מחלות כרוניות על יכולת הגוף לרפא פצעים
מחלות כרוניות משפיעות לרעה על מנגנוני הריפוי הטבעיים של הגוף. למשל, סוכרת פוגעת בכלי הדם ומצמצמת את זרימת הדם לרקמות, מה שמוביל למחסור בחמצן וחומרים חיוניים לריפוי פצעים. מחלות לב וכלי דם או יתר לחץ דם מקשים על שמירת לחץ דם תקין באזור הפצע, וכך מאטים את תהליך הריפוי. בנוסף, מצבים כמו מחלת כליות כרונית ופגיעה במערכת החיסונית עלולים לפגוע ביכולת הגוף להתמודד עם זיהומים ולשמור על רקמות בריאות.
חינוך והדרכה למטופלים ובני משפחה על מניעת פצעי לחץ
כמו עם מצבים רפואיים רבים אחרים, מניעת פצעי לחץ היא הדרך הטובה ביותר להתמודד איתם. הואיל ורוב קבוצות הסיכון כוללות אנשים שאינם מסוגלים להתמודד עם פצעי לחץ בעצמם, למשל משום שיכולת הניידות שלהם מוגבלת, חשוב שגם בני משפחתם יכירו מספר דרכים פשוטות שעשויות להקטין בצורה משמעותית את הסיכון:
- העלאת מודעות לצורך בשינוי תנוחות: מומלץ שמטופלים שמרותקים למיטתם ישנו תנוחה בכל שעתיים עד ארבע שעות. עבור מטופלים על כיסא גלגלים, יש לבצע שינוי תנוחה בכל חצי שעה עד שעה.
- שימוש באביזרים ומשטחים תומכים: כגון משטחים לשינוי תנוחה, כרית למניעת פצעי לחץ וכדומה עשויים להפחית לחץ על אזורים רגישים ולמנוע נזקי לחץ ממושך.
- היגיינה נאותה ותחזוקה של העור: יש לשמור על עור נקי ויבש, להימנע מחיכוך ולחזק את העור באמצעות תכשירים עשירים בלחות.
- זיהוי מוקדם של סימנים מקדימים כגון כתמים אדומים או סגולים בעור, תחושת חום/קור, תחושת כאב או חוסר נוחות: יש לזכור שפצעי לחץ מתפתחים לרמה מסוכנת במהירות רבה יותר מאשר פצעים אחרים, ולכן זיהוי התסמינים ופנייה לרופא בעת הצורך היא קריטית.
גישות טיפוליות מותאמות אישית לניהול סיכונים ייחודיים
עד כאן דנו בפצעי לחץ ובאוכלוסיות סיכון באופן כללי, אך טיפול מונע צריך למעשה להיות מותאם באופן ייחודי לכל מטופל ומטופלת בהתבסס על המצב הבריאותי והיסטוריית הפצעים. בין היתר מומלץ להיות במעקב רפואי צמוד ולבצע הערכות סיכון פרטניות, ובעת הצורך לשקול שיטות טיפול חדשניות כמו חבישות מניעה, טכנולוגיות לחץ שלילי ועוד.
סיכום
פצעי לחץ מהווים סיכון בריאותי משמעותי עבור אוכלוסיות מסוימות, במיוחד בקרב חולים כרוניים וקשישים. הדרכה מתאימה וטיפול מונע מאפשרים להפחית את הסיכון תוך התאמת הטיפול לצרכים האישיים של המטופלים, ובזכות ליווי רפואי צמוד והסתייעות באביזרי עזר וטיפולים רפואיים מתקדמים ניתן לשמור על איכות חיים טובה.
