איך מתבצעת הערכת סיכון לפצע לחץ?
פצעי לחץ מוגדרים כפצעים או ככיבים הנוצרים, לרוב, כתוצאה מהפעלת לחץ מקומי, ומאפיינים בעיקר חולים שתנועותיהם מוגבלות כדוגמת חולים המרותקים למיטתם או אנשים הנעזרים לשם תנועתם בכיסא גלגלים. פצעי הלחץ, במיוחד, באזורי הגוף בהם קיים לחץ של רקמה רכה מול עצם, בין אם לחץ זה מופעל על הרקמה במצב של שכיבה או במצב של ישיבה. מכיוון שכך, פצעי הלחץ יופיעו, לרוב, באזור עצמות העצה והזנב, בגפיים התחתונות, בקרסוליים ובעקבים ובעצמות גולגולת, בהתאם למנח הישיבה / השכיבה של האדם. כתוצאה מכך, פצעי לחץ מוגדרים כסיבוך שמקורו בשכיבה או בישיבה בכסא גלגלים והוא נחשב כסיכון שכיח ביותר עבור אוכלוסיות מסוימות. ההערכות מדברות על קרוב ל-2.5 מיליון אנשים ברחבי העולם המפתחים, פצעי לחץ מדי שנה. הפגיעה בשלמות העור שגורמים פצעי הלחץ למתמודדים עימם מעלה את הסיכונים להתפתחות זיהומים, כאבים ולחצים נפשיים ומשום כך היא מהווה מאתגרת ומורכבת לטיפול.
פצעי הלחץ אף מעלים בצורה ניכרת את עלויות הטיפול, ובשל כך, הם יוצרים נטל כלכלי כבד מאד על מערכות הבריאות של מדינות ברחבי העולם, במקביל להגברת הנטל הכספי על המתמודדים עימם. במדינות מסוימות, לא מוענק פיצוי ביטוחי לעלויות הטיפולים כתוצאה מפצעי הלחץ, מכיוון שהללו נחשבים כאירוע שניתן למנעו.
נתונים על היקף התופעה
ההערכות אומרות כי כ-15% מהחולים המאושפזים בבתי החולים יתמודדו עם היווצרות פצעי לחץ וכ-72% מהמקרים של פצעי לחץ בבתי חולים יופיעו אצל חולים בגילאי 65 ומעלה. אולם, התופעה נחשבת כשכיחה בכל סוגי מסגרות האשפוז, בין אם האדם מאושפז בבית חולים כללי, מאושפז בבית אבות או נמצא באשפוז ביתי. מחקרים רבים זיהו גורמי סיכון ספציפיים המאפיינים את המתמודדים עם התפתחות פצעי הלחץ, ביניהם – גיל, קיומה של סוכרת, מצבי תת-תזונה, אי-תנועתיות, בעיות של תת-לחץ דם ומחלות של כלי הדם ההיקפיים.
האפשרות לחזות ולמנוע
מדד צ'רלסון לתחלואה נלווית (CCI) Charlson Comorbidity Index המתייחס, במקרה זה, ליכולת לחזות את התמותה במטופלים הסובלים מפצע/י לחץ מורה על רמת סיכון בינונית בחומרתה כשהתחלואה התייחסה למחלות הווסקולריות (כדוגמת אי ספיקת לב), סוכרת וסרטן גרורתי.
במטרה להעריך בדרך מדויקת יותר את הסיכונים להתפתחותם של פצעי לחץ במטופל ספציפי, פותחו מס' כלים המקובלים לשימוש בעת ביצוע הערכת הסיכון – סקאלת בראדן (Braden Scale) – שנמצאת, בעיקר, בשימוש בארה"ב, בודקת שישה פרמטרים עפ"י סקאלה שנעה בין 1 (הציון הנמוך) ל-4 (הציון הגבוה). ואלו הם הפרמטרים – לחות, פעילות (רמת האקטיביות של החולה), תנועתיות (מוביליות), מצב התזונה, מצב התחושה והחיכוך. ככל שהציון המתקבל הוא נמוך יותר, עולה הסיכון לפיתוח פצעי לחץ.
סקאלת נורטון (Norton Scale) – סקלת נורטון, נמצאת בשימוש בישראל ובבריטניה, בודקת חמישה פרמטרים – המצב הפיזי, המצב המנטאלי, רמת פעילות, תנועתיות (מוביליות) ואי השליטה על הסוגרים, וממקמת את התוצאות על סקאלה הנעה בין 1 ל-4 לכל אחד מהפרמטרים. גם כאן, ככל שהציון המתקבל נמוך יותר, כך האדם בסיכון גבוה יותר.
סקאלת ווטרלאו (Waterlow) מורכבת מתשעה פרמטרים ומקיפה ומעמיקה הרבה יותר.
בחינת חומרת פצעי הלחץ
ישנן, כיום, שתי מערכות סיווג חומרה לפצעי הלחץ: סיווג ה-National Pressure Ulcer Advisory Panel מארה"ב וסיווג ה- European Pressure Advisory Panel האירופי. שני הסיווגים מחלקים ומדרגים את פצעי הלחץ לארבע רמות חומרה, כשהסיווג האמריקאי אף מוסיף על האירופי שני סוגים נוספים.
לפי שני הסיווגים, הרמה הראשונה מוגדרת כעור שלם חסר פגיעה (Intact) בשילוב עם אודם שאינו נעלם בעת הפעלת לחץ עליו. העור באזור זה יהיה שונה מהעור שסביבו (בין אם הוא יהיה חם או קר יותר, דואב, רך או קשה יותר). הרמה השנייה של פצע לחץ תאופיין באיבוד מסוים של עובי שכבת הדרמיס והפצע ייראה כפצע שטחי בשילוב עם אודם. הרמה השלישית מאופיינת באיבוד עובי רקמת העור לגמרי. יתכן, בשלב זה, כי השומן התת-עורי באזור יהיה גלוי לעין, אבל שריר או עצם (בהתאם למיקום) עדיין יהיו סמויים. הרמה החמורה ביותר הינה הרמה הרביעית, כשאצל חולה הסובל מפצע ברמה זו העצם או השריר כבר יהיו גלויים. אלו הן ארבע הרמות שעליהן מסכימים הסיווגים. הרמות שמוסיף הסיווג האמריקאי הן אי היכולת לסיווג השייכת למקרים בהם אין יכולת לראות את בסיסו של הפצע, והפגיעה העמוקה ברקמות במקרים בהם העור סגול או שנוצרה באזור שלפוחית.
בסיכומו של דבר
השימוש באומדנים וביכולת לחזות את התפתחות פצעי הלחץ אצל חולים מסוימים מהווים כלים טיפוליים משמעותיים במניעה ובטיפול בפצעי הלחץ על ידי רכישת מזרן לפצעי לחץ . בשל תופעות הלוואי והסיבוכים הקשים המקושרים לפצעי הלחץ, סטנדרט הטיפול השגרתי כולל את ההמלצות לערוך אומדן סיכון (על פי הפרמטרים שאותם הזכרנו קודם) כמו גם אומדן עור כולל למטופל בעת קבלתו לאשפוז ועם כל שינוי החל במצבו.
מקורות מידע מקצועיים:
מבדק איכות פצעי לחץ בבתי חולים בישראל