בצקת לימפטית (לימפדמה) נוצרת כאשר מערכת הלימפה של הגוף מתקשה לנקז נוזלים בצורה תקינה, מה שמוביל להצטברות נוזלים בחלל הבין-תאי של הרקמות ולנפיחות באזורים מסוימים: בדרך כלל בזרועות וברגליים אך לעיתים גם בגב, בבטן, בחזה או בפנים. ברוב המקרים הסיבה לכך היא משנית, כלומר תהליך אחר שפוגע בבלוטות הלימפה עלול לגרום להיווצרות הבצקת, ולכן חשוב לדעת שלמחלות נלוות עשויה להיות השפעה משמעותית הן על התפתחות הלימפדמה והן על חומרתה. להלן נתייחס למחלות נפוצות שיש ביניהן קשר לבצקת לימפטית: סוכרת, מחלות אוטואימוניות, מחלות לב וכלי דם, וסרטן.
הקשר בין סוכרת לסיבוכים לימפטיים
יש מספר דרכים שבהן סוכרת עלולה להגביר את הסיכון הכרוך בבצקת לימפטית: רמות גבוהות של סוכר בדם עלולות לגרום לנזק לכלי הלימפה ולהוביל לנפיחות בגפיים. סוכרת יכולה גם לגרום לנזק לעצבים של הגוף, כולל אלה שבידיים וברגליים, מה שעלול להוביל לירידה בתחושה ולהקשות על זיהוי שינויים כלשהם בנפיחות או בלחץ בגפיים. כמו כן, סוכרת עלולה להגביר את הסיכון לזיהום, מה שעלול להחמיר עוד יותר את הבצקת הלימפטית.
מחלות אוטואימוניות כגורם סיכון להפרעות במערכת הלימפה
מחלות אוטואימוניות, כמו זאבת (לופוס) או דלקת מפרקים שגרונית (ראומטואיד ארטריטיס), עלולות לפגוע במערכת הלימפה בשל התגובה הדלקתית הכרונית של הגוף, וכך להפריע לתהליך הניקוז הלימפטי. בנוסף לכך, חולים הסובלים ממחלות אוטואימוניות נוטלים בדרך כלל תרופות שמדכאות את מערכת החיסון, וכך להחליש עוד יותר את המערכת הלימפטית ולהוביל להתפתחות הבצקת. יחד עם העובדה שכלי הלימפה הפגועים או החסומים לא מצליחים לנקז את נוזלי הגוף בצורה תקינה, התוצאה היא החמרה הולכת וגוברת של הבצקת הלימפטית עם הזמן.
השפעת מחלות לב וכלי דם על יכולת הניקוז הלימפטי
מחקרים מראים כי אנשים הסובלים ממחלות לב וכלי דם סובלים יותר גם מבצקת לימפטית, ולהיפך. זאת משום שמחלות לב וכלי דם כגון אי-ספיקת לב, יתר לחץ דם ופקקת ורידים יוצרות לחץ מוגבר על מערכת הדם, אשר יכול להפריע לניקוז הנוזלים מהגפיים ומחלקים אחרים בגוף, ובכך להוביל להיווצרות בצקת – וכאשר הלב לא מצליח לשאוב דם בצורה יעילה, הלחץ על מערכת הלימפה גובר והבצקת מחמירה (במיוחד כאשר מדובר בגפיים התחתונות).
אתגרים בניהול לימפדמה בחולים אונקולוגיים
הקשר בין בצקת לימפטית לבין חולים אונקולוגיים מורכב יותר, משום שיש מספר דרכים בהן מחלת הסרטן או הטיפולים נגדה עלולים לגרום להיווצרות או להחמרת בצקת לימפטית. בין היתר ניתן למנות גידול סרטני שחוסם את הזרימה בכלי הלימפה, פגיעה בצינורות הלימפה כתוצאה מניתוח, טיפול הקרנה או טיפול כימותרפי ועוד. לעיתים קרובות קיים קשר בין מיקום הגידול הסרטני בגוף לבין המקום בו מתפתחת הלימפדמה. למשל, נשים שחלו בסרטן השד וטופלו בניתוח או בקרינה עלולות לפתח בצקת לימפטית בזרוע או בחזה בצד הגוף בו נפגעו בלוטות הלימפה.
אתגר נוסף בניהול לימפדמה בחולים אונקולוגיים הוא הצורך לטפל בסרטן בצורה אגרסיבית המגבילה את היכולת של הגוף לשקם את המערכת הלימפטית. חלק מהטיפולים גם גורמים לחולשה כללית ותשישות, שמקשות על החולה לטפל בעצמו ובבצקת הלימפטית.
סיכום
למחלות נלוות כמו סוכרת, מחלות אוטואימוניות, מחלות לב וכלי דם, וסרטן יש השפעה ניכרת על התפתחות וחומרת בצקת לימפטית. ניהול נכון של המחלה הבסיסית, תוך התייחסות למערכת הלימפה ולצמצום הנזקים שלה, הוא קריטי במניעת החמרה של הבצקת. ובעוד שלימפדמה היא מחלה שאיננה ניתנת לריפוי מלא, הרי שטיפול משולב, הן במחלה הנלווית והן בבצקת, עשוי לשפר את איכות החיים בצורה משמעותית.
*אין בנאמר בכדי להוות המלצה טיפולית ובכל מקרה יש להתייעץ עם הרופא המטפל.
