לחבישה, ככלל, מטרות וסיבות רבות, שמהן נגזרים הנתונים הפרטניים של כל שיטת חבישה, כמו גם האמצעים המשמשים את האדם העושה שימוש בשיטת החבישה הפרטנית. כך, למשל, חבישה אלסטית שמטרתה לספק תמיכה לקרסול פגוע, תהיה שונה לחלוטין מחבישת רגלו של אדם הסובל מלימפאדמה, או מהגבס של אדם ששבר את רגלו (גם גיבוס איבר פגוע מוגדר כ"חבישה"), וזאת, למרות שכל שלושה סוגי החבישה שהוזכרו ייחבשו איבר זהה לחלוטין – רגל. במאמר זה ננסה להתייחס למרבית סוגי חבישות השכיחות כיום.
סוגי חבישות
תחבושות, נועדו למלא מספר תפקידים שונים – עצירת דימום, מניעת התפתחות זיהומים בפצעים, כוויות ובחתכים וההגנה על הפצע מפני פגיעה (זיהומית או מכאנית) בזמן התרחשות תהליכי הגלדת הפצע, קיבוע איברים שבורים או נקועים, הפעלת לחץ לצורך הקלה על הצטברות נוזלים ברגליים וכן הלאה. התפקיד שאותו ממלאת החבישה יקבע את סוגי התחבושת בה ייעשה השימוש, את החומר ממנו היא עשויה, את צורת החבישה ואת השילוב בין התחבושת לבין חומרים / עזרים נוספים לתחבושת שבהם ייעשה שימוש. לדוגמה, חבישת כוויה, לרוב, תיעשה באמצעות תחבושת דקה חד-פעמית המקבעת גאזה סטרילית, שתיהן – מגוננות על עור שנמרח במשחה נגד כוויות. התחבושת, על מנת שלא תזוז או תתרופף, תודבק באגד. לעומתה, תחבושת לחץ / תחבושת אלסטית המשמשת לקיבוע קרסול נקוע היא תחבושת רב-פעמית, והיא תחוזק באביזר משונן המיוחד לכך.
תחבושת גאזה
תחבושת העשויה גאזה סטרילית המשמשת לחבישת פצעים פתוחים, חתכים וכוויות. עצם הפגיעה בשלמותו של העור פותחת פתח לסיכון בחשיפה לזיהומים שונים, אולם, לעיתים קרובות, הפציעה ממוקמת במקום, שמלכתחילה חשוף לפגיעה מכנית. תחבושת הגאזה תגן על הפצע הקיים מפני פגיעה נוספת ותאפשר לו את פרק הזמן הנדרש להחלמתו המלאה. לעיתים קרובות, תחבושת הגאזה מגיעה בצירוף לפד גאזה סטרילי ולמשחה שמטרתה למנוע זיהום מקומי.
תחבושת לחץ
תחבושות אלסטיות רב פעמיות שגם להן מספר שימושים – קיבוע מפרק שננקע (ברך, קרסול, מפרק יד וכד') והפעלת לחץ על הגפיים התחתונות במקרים של הצטברויות נוזלים. התחבושות הללו מגיעות בצורת גליל שבאמצעותו חובשים את האיבר הזקוק לחבישה, או כשיש להן כבר צורה מוגמרת המתאימה לייעוד – למשל, גרבי לחץ, כפפה לקיבוע מפרק היד, קרסולית וכו'.
חשוב לזכור כי הפעלת לחץ ממושך עלולה לעצור את זרימת הדם לאזור החבוש, ולכן, יש להקפיד, במקרה הצורך, שלא לכרוך את התחבושת בצורה הדוקה מידי.
תחבושת גבס
תחבושות קשיחות העשויה מגאזה הספוגה במי גבס. בעת החבישה, מורטבת התחבושת ונכרכת סביב האיבר המכיל את העצם השבורה לצורך קיבועו ומניעת תזוזתו. כשהתחבושת מתייבשת היא מתקשה ומתהדקת והסרתה, לכשיורה על כך הרופא, תתבצע באמצעות ניסור. חשוב להיות מודעים לכך כי תחבושת גבס עלולה לגרום לשיבוש בזרימת הדם, ומשום כך, במידה ומזוהים שינוי בצבע העור באזור הפגוע או תחושת דופק פועמת בו, יש לפנות מיד לרופא המטפל. גם לתחבושות הגבס כבר יש כיום חלופה מתקדמת יותר, אבל היא אינה מתאימה בכל המקרים, ולכן, היא תוצע לאדם רק כשנתוני השבר שהוא מתמודד עימו מתאימים לכך.
כפי שניתן לראות, בדומה לסוגי הציוד האחרים (כמו מזרון לפצעי לחץ, לדוגמה), גם חבישות ותחבושות עשויות להצריך מידע וידע בעת השימוש בהם. במידה ואלה אינם עומדים לרשותכם – מומלץ להשאיר את מלאכת החבישה לאנשי המקצוע המנוסים בה – האחות, הרופא או הפיזיותרפיסט.
