מאת: פרופ' יוסי חייק, 10/12/12
בחג האורים רבים מאתנו מדליקים נרות בחנוכייה ומטגנים לביבות בשמן רותח. אבל האם אנחנו יודעים כיצד להיזהר מכוויות או לטפל בהן כאשר הן נגרמות?
כוויות ברפואה מדורגות על פי עומק הנזק בשכבות העור. כוויות תלויות בזמן החשיפה לגורם הכוויה וכן בעוצמת הגורם. כוויה עמוקה מעט (כוויה מדרגה שנייה שטחית, המערבת חלק מעובי העור) תשאיר שלפוחיות ועלולה להשאיר צלקת שביטויה יהיה לרוב שינוי בצבע העור. זמן ההחלמה הוא עד שבועיים.
הטיפול כולל לרוב חיסון טטנוס ומשחות אנטיביוטיות לשמירה על לחות מקומית וניקיון של הפצע. ייעוץ רפואי נחוץ לכל כוויה בשטח גדול מכף יד או אם הכוויה אינה מחלימה מעבר לשבוע עד עשרה ימים. כל כוויה מעבר לכך (עור מתקלף או עור בצבע קלף) נחשבת לכוויה מדרגה שנייה עמוקה או כוויה מדרגה שלישית ומצריכה התערבות וייעוץ רפואי ללא תלות בגודל השטח הפגוע.
בחג החנוכה, שאחד ממאפייניו המרכזיים הוא הדלקת נרות, עלולות להיגרם כוויות ישירות מהאש על ידי התלקחות של שיער מתנופף, בגד, קרבה למפת שולחן או ממגע ישיר באש. ניתן לקבל כוויה גם משעווה חמה שנשפכת.
הדרכים למניעת כוויות
להימנע מהשארת נרות דלוקים ללא השגחה.
• להרחיק דברים דליקים מהאזור בו מדליקים את החנוכייה, כגון מפה או וילון.
• מומלץ להדליק את הנרות עם הילדים תחת השגחה ולהסביר את הסכנה שבמגע עם האש או עם השעווה החמה.
• טיגון בשמן, כגון [שמן] של סופגניות או לביבות, עלול להביא לכוויות עמוקות ונרחבות, מאחר שהשמן הוא בעל נקודת רתיחה גבוהה, ולכן גם במגע יחסית קצר עלולים לקבל כוויות עמוקות.
• שמן יכול להתלקח, ולכן יש לנסות ולהימנע ממגע או קרבה של אש לשמן עצמו.
• אם השמן התלקח, יש לכסותו על ידי מכסה ולא לנסות בשום אופן לכבותו על ידי שפיכת מים אשר עלולה לגרום להתזה של השמן על המשתמש בעיקר למקומות חשופים כמו הפנים.
• מומלץ להימנע מניסיון העברה של הסיר או המחבת לתוך הכיור, מאחר שהמים עלולים לגרום להתזה; גם העברת הכלי יכולה להביא לזליגה ולכוויות.
• התזה על הרצפה עלולה לגרום להחלקה, נפילה וחבלות נוספות, או אף טבילה בתוך השמן הרותח.
דרכי הטיפול בכוויה
• כל כוויה צריכה להיות מטופלת ראשונית על ידי הרחקת מקור החום, כולל הבגד, אם הוא ספוג בשמן רותח, או בגד אשר מתלקח.
• לאחר מכן יש לשטוף במים זורמים, מהר ככל שניתן – לא במי קרח ולא במים חמים, אלא במים בטמפרטורת חדר.
• יש לשמור על הכוויה נקייה, ואם ניתן מכוסה בחבישה סטרילית, עד לייעוץ עם אחות או רופא.
• אם הכוויה היא שטחית מדרגה שנייה (שלפוחיות) ומתפרשת על שטח שאינו נרחב, ניתן לטפל בה באופן אמבולטורי על ידי שטיפות עם מים זורמים וסבון מדי יום. לאחר מכן, יש לחבוש עם חבישה אשר תשמור על אזור הכוויה נקי ולח. כיום, קיימות חבישות מתקדמות אשר מאפשרות החלפת חבישה בתדירות פחות תכופה.
• יש לקבל חיסון טטנוס לכל כוויה מדרגה שנייה ומעלה.
• כוויות משעווה יש להסיר ולשטוף מיידית עם מים זורמים, ובכך לקרר המקום ואף לאפשר את הורדת השעווה. אם העור מתקלף הרי שזה מנזק הכוויה ולא כתוצאה מהוצאת השעווה.
הכותב הוא מומחה לכירורגיה פלסטית ואסתטית, מנהל היחידה לטיפול נמרץ כוויות במרכז הרפואי שיבא.
כאן תוכלו לקרוא עוד על טיפול בפצעים שטחיים בבית