פרופ' תומאס ביארנשולט ודר' קלוס קירקטרפ-מולר
- כש- 78% מהפצעים הכרוניים נגועים בביופילם חשוב להמשיך לפתח מודלים וטיפולים בביופילם.
- מודל עליו מתבסס פיתוח טיפול צריך לייצג התנהגות חיידקית ואת השפעת המיקרו-סביבה הן על המארח והן על החיידקים.
- מה שמוביל לשאלות – האם ביופילם IN VIVO שונה מביופילם IN VITRO ובמה ואיך זה משפיע על הטיפול.
מודלים מנטליים מסייעים לנו להבין דברים חדשים תוך התעלמות לעיתי מנתונים אחרים והתאמה לדברים שמוכרים לנו.
מודל מנטלי יחד עם מודלים IN VITRO של ביופילם יצרו הנחות משותפות הקשורות בביופילם IN VIVO והטיפול בו.
הבנת המנגנונים העומדים מאחורי הפעולות והתגובות של חיידק יחיד בעת אינטראקציה עם תאי חיידקים שכנים אחרים, מיקרואורגניזמים אחרים והמארח חשובים לבניית מודל נכון ופיתוח טיפול.
יש הבדל בין ביופילם IN VIVO ל-IN VITRO, אין מערכת חיסונית, יש גורמים פיזיוכימיים, אפילו ביטוי גנים שונה ועוד.
על כן, בפיתוח טיפול ופיתוח מודלים, לפני ניסוי קליניים יש לקחת בחשבון ידע חדש ולשאול 3 שאלות:
האם אתר המטרה לטיפול קיים גם IN VIVO
להשתמש בתנאים רלוונטים למצב IN VIVO
האם מודל החיה משקף היטב את הזיהום באדם
הסיכום מבוסס על הרצאה מכנס EWMA 2020 שהתקיים באופן וירטואלי –
Focus Session: In Vitro Veritas? A Discussion on Biofilm Testing- Professor Thomas Bjarnsholt and Klaus Kirketerp-Møller (PhD), Copenhagen Wound Healing Center, Bispebjerg University Hospital, Copenhagen, Denmark