שיטות מתקדמות לטיפול בפצעים כרוניים שאינם נרפאים

החלמת פצעים מהווה תהליך מורכב של אירועים ביולוגיים ומולקולריים המורכבים מהתחדשות התאים, יחד עם שקיעת מטריצה חוץ-תאית ועיצוב מחדש. למרבה הצער, לא כל הפצעים נרפאים בקלות. מצבים פתו-פיזיולוגיים ומטבוליים מסוימים עלולים לשנות את מהלך הריפוי ולפגוע או לעכב אותו, וכתוצאה מכך להפוך את הפצעים לפצעים כרוניים שאינם נרפאים. עלויות הטיפול בפצעים שאינם מחלימים עשויות להיות גבוהות, ואיכות חייו של המטופל עלולה להיות מושפעת מאובדן הניידות או אובדן הפרודוקטיביות שנלווים להחלמה הממושכת. כמובן, שבדומה לתחומים מסוימים, גם הדרך הטובה ביותר לטיפול בפצעים היא מניעתם היווצרותם (למשל, על ידי שימוש במזרן לפצעי לחץ טרם יצירת פצעי הלחץ), אבל כאשר המדובר בפצעים קיימים שאינם נרפאים, יש צורך להכניס למערכה את התותחים הכבדים – שיטות ומוצרים מתקדמים לטיפול בפצעים שמטפלים בגורמים הבסיסיים הפוגעים בתהליך הריפוי.

השימוש בגישות טיפול חדשניות ובמוצרים מתקדמים לטיפול בפצעים

אם פצע אינו מצליח להתקדם בריפוי תוך פרק זמן של 6 שבועות, על הרופאים להעריך מחדש את תוכנית הטיפול ולטפל בגורמים המשפיעים על החלמה או החמרה של מצב הפצע. הסיבוכים הפוטנציאליים עשויים לכלול נוכחות של ביופילם (צברי תאים) או זיהום, מחלות נלוות, או, אפילו אי ציות מכוון או לא מודע להמלצות הטיפול שניתנו על ידי הרופא המטפל. לאחר שהרופאים העריכו מחדש את תוכנית הטיפול, הצוות עשוי להציע גישות ומוצרים מתקדמים לטיפול בפצעים שמסוגלים לתת מענה למצבו של הפצע ולהשיג תוצאות ריפוי טובות יותר.

טיפולים מבוססי תאים ורקמות (CTP)

סוג זה של טיפול מתקדם עשוי להשתמש בתאים וברקמות. התאים עשויים לעודד אימונומודולציה (ויסות חיסוני) בפצע ולהקל על הריפוי על ידי שיכוך הדלקת, ובכך להפוך את השימוש במוצרים אלה לאפשרות טיפול אטרקטיבית בפצעים הכרוניים והמורכבים. בין שאר התאים והרקמות בהם עשוי להיעשות שימוש נמצאים תאי גזע (כולל תאי גזע של מח עצם, קרטינוציטים ופיברובלסטים), רקמות עור מלאכותיות בשילוב מטריקסים חוץ-תאיים מהונדסים, תחליפי אפידרמיס, תחליפי עור ותחליפים דרמו-אפידרמיים ועוד.

חבישות אנטי מיקרוביאליות

חבישות רבות פותחו לפצעים כרוניים ולא מרפאים, כולל חבישות מסוימות הכוללות חומרים אנטי-מיקרוביאליים כגון כסף, יונוגנים רב-הידרתיים (polyhydrated ionogens), פולי-הקסמתילן ביגואניד (PHMB), דבש, פובידון-יוד (פולידין) וכלורהקסידין גלוקונאט (Chlorhexidine gluconate). חבישות כאלו יכולות לטפל בזיהום ובמחסום העורי ולעכב את פעילות אנזימי הפרוטאז.

טיפול ואקום בפצעים

טיפול בפצעים באמצעות לחץ אוויר שלילי נקרא גם סגירה בעזרת ואקום. זהו טיפול נפוץ לפצעים מורכבים, במיוחד לפצעים בעלי כמות הפרשות גבוהה. הטיפול מסוגל להפחית הצורך בתדירות החלפות החבישה, להפחית את הזמן בין חבישה אחת לשנייה ולהפחית את העלויות הכרוכות באשפוז ממושך. יתר על כן, טיפול ואקום בפצעים יכול להוות אפשרות טיפול יעילה עבור סוגים רבים של פצעים מסיבות שונות. הוא עובד על ידי הפעלת לחץ תת-אטמוספרי על פני הפצע ואיסוף ההפרשה על ידי שימוש במשאבת יניקה ובמערכת איסוף.

טיפול בחמצן היפרברי

חמצן היפרברי הוא אפשרות טיפול לכיבים מסובכים או כאלה המסרבים להחלים. החמצן המיושם יכול לעורר אנגיוגנזה (היווצרות של כלי דם חדשים), לשפר את תפקוד הפיברובלסטים והלוקוציטים ולאזן את הרפלקסים המיקרו-וסקולריים העוריים.

גירוי באמצעות חשמל

לעור האדם יש פוטנציאל מוליכות חשמלי, וכאשר נוצר נזק בעור, נוצר בו זרם חשמלי נוסף, מוגבר, שמטרתו להקל על הריפוי. מחקרים גילו שהוספת זרם חשמלי ממקור חיצוני עשויה לגרום לעידוד המערכת החיסונית, להפחתה בזיהום ולשיפור הריפוי.

לסיכום

אלו היו האפשרויות העיקריות לטיפול מתקדם בפצעים. יחד עם זאת, ניתן לשקול גם אפשרויות נוספות, כגון טיפול בגלי הלם (ESWT) טיפול בפקטורי גדילה, מעכבי פרוטאז, מעכבי קונקסין, פלזמה עשירה בטסיות וטיפול בנוגדנים חד שבטיים.

פצעים שאינם נרפאים מציבים אתגר משמעותי בפרקטיקה הקלינית. הבנת התהליכים הביולוגיים המתרחשים בפצע עשויה לעזור לרופאים לייעל את ההתמודדות עם מצבים כגון אלה ולסייע להם לבחור טיפולים מתקדמים תואמים. הטיפולים הללו עשויים להיות המפתח להתמודדות עם האתגרים שהפצעים שאינם נרפאים מציבים לרפואה.